התמודדות עם מצבים אובדניים בטיפול בנפגעי/ות טראומה מינית
- אור מרוני
- 5 באוק׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 16 במרץ 2022
אני עובדת עם מי שמתמודדות/ים עם טראומות מיניות קשות, טראומות שמובילות למצבי PTSD - פוסט טראומה ולעתים למצבי CPTSD - פוסט טראומה מורכבת. שתיהן דורשות מהמטופל/ת התמודדות על אנושית כמעט עם כאב, פחד, אימה, בושה, אשמה, שתיקה, האשמות, שקרים, איומים, פלאשבקים, טריגרים... המקומות הקשים הללו דורשים התמודדות יומיומית עם הצעקה שבפנים - שלעתים מרגישה כאילו היא תכף תכריע ותפרק.
אובדנות בזמן טיפול, היא התקופה הקשה והמאיימת ביותר בכל אינטראקציה טיפולית.
כמטפלת אני נדרשת להשתמש בכל גבולות האמפתיה על מנת להצליח להעביר תקווה וכוחות למטופל/ת האובדני/ת, שבאותו הזמן טובע/ת בים אפל של כאב ושל צעקה שמהדהדת עמוק בפנים.
במקביל צריך להשתמש בכל הידע המקצועי שרכשנו ומהצד השני להיות ענווה מספיק כדי להיות על האצבע על הדופק ולהיות מסוגלת לומר בזמן "רגע, זה מעבר לכוחותיי. פה, אם לא יצורפו עוד כוחות למלחמה על חייה המטופל/ת - אני עלול/ה להיכשל - ולהכשיל".
בכל אחד מהשלבי הטיפול, עלולה להגיע קריסת מערכות אצל המטופל/ת ותחושה שאי אפשר עוד לשאת את הכאב. לכן לאורך כל הטיפול בנפגעי/ות טראומה מינית, נעבוד על ויסות רגשי ועל ויסות התגובות כלפי העולם ופנימה.
הקריסה הזו ובעקבותיה לעתים האובדנות, היא השלב שבו נדרשת עדינות תנועה, זהירות מרבית, שיתוף פעולה עם גורמים מטפלים נוספים ובעיקר יצירת מחויבות לשיתוף הפעולה עם המטופל/ת, עם היושרה שלו/ה ועם כוח החיים שקיים נסתר באותו הזמן.
במצב הזה יש להקפיד על אינטראקציה קרובה עם המטופל/ת. עדיף לקיים פגישות כל יומיים כדי לעזור לו/ה לשמור עליו/ה.
חשוב לנסות לייצר סוג של התערבות, של קרובים וחברים שהמטופל/ת פתוח/ה מספיק מולם כדי לומר: "אני בקריסה, אני במצב שמסוכן לי ואני צריכ/ה עזרה". התערבות ברמה של שמירה על המטופל/ת שלא יהיה בימים המסוכנים לו/ה לבד. התערבות ברמה של להסיע אותו/ה לאן שצריך ולשמור עליו/ה.
חיבור אל היושרה של המטופל/ת קשור לחוזה הטיפולי שבינו/ה ובין המטפל/ת. הדיל אומר שאני אעשה את כל שביכולתי המקצועית למענך ואת/ה לא תתאבד/י בלי להתקשר אליי קודם.
החיבור לכוח החיים קריטי בשלב הזה. מי שהורגל/ה לשתוק, חווה את הדממה שבצרחה שמהדהדת פנימה. ללמד אותה/ו לשחרר את הזעקה האיומה הזו שלא היה לה קול לאורך כל השנים, זה לחבר לחיים. המוות אילם - החיים מדברים וצועקים.
חיבור נוסף לכוח החיים נעשה בחיבור לכעס. הדיכאון לוקח לחוסר אונים, הכעס מחדיר בנו עוצמות התמודדות. לכן טוב לעשות שימוש בשק אגרוף כדי לחבר למקומות של הכוח שיש בה/ו ולא רק לפסיביות של האימה.
חיבור אל הכוח והערכים של המטופל/ת ואל האופטימיות שבאמונה שניתן לעבור את זה. הפגיעה המינית איומה ככל שהייתה - נעשתה בעבר. המסר חייב להיות: "בהווה אלה הדים של כאב שמתערבלים בנשמה, אבל במציאות אין איום חיצוני, וניתן להתגבר יחד על הכאב והפחד, ניתן לתת להם שמות וקול, ואני כאן כדי להקשיב, להכיל ולהאמין לך".
אני כותבת את הפוסט הזה כדי לתת כלים מקצועיים, אבל עוד יותר כדי לתת תקווה למי שחווים/ות את קריסת המערכות המדוברת.
כנפגעת גילוי עריות, הייתי במקום הזה של הקריסה יותר פעמים משאוכל לתאר או לספור. שוב ושוב קרסתי ושוב ושוב נדרשתי לכוחות שלא ידעתי שיש בי, כדי לנסוק שוב.
הייתה לי עזרה ברוכה והיום אני מטפלת באחים ובאחיות לאותה הטראומה.
היום אני יכולה לתת לכן/ם מהכוח שלי, כדי שיחד נעזור לכן/ם לנסוק, לדאות ולהגיע הכי רחוק שרק תרצו.
זה אפשרי. לא ניתן להם להרוס לנו את ההווה ואת העתיד. מספיק הם פגעו בעבר שלנו. אפשר לחיות ולא רק לשרוד.
אור
Comentários